פתיחה: יום חמישי | 18.1.2018

נעילה: יום שבת | 7.4.2018

הערבסק הופיע באמנות האסלאם במאה ה-10 והפך לעיטור מרכזי ושכיח בעיקר בארכיטקטורה, טקסטיל, איורי ספרים (בעיקר בקוראן), בכלי מתכת, בכלי חרס ועוד. כיום מזהים שלושה טיפוסים של ערבסק: צמחי, גאומטרי וקליגרפי שבאים לידי ביטוי בדפוס או דגם ליניארי שחוזר על עצמו ומתפשט עד אינסוף. הדגם הממלא שטחים נרחבים מתאפיין בהרמוניות ובאיזון מושלמים, בדחיסות, בחזרתיות ובצבעוניות עזה. אין לו התחלה, אמצע וסוף, ואין בו ימין-שמאל, למעלה-למטה, מרכז ושוליים או כל היררכיה.

אמנות העיטור המוסלמי, הערבסק, נחשבת לבעלת תפקיד רוחני מרכזי בתרבות האסלאם שנועדה לשרת את הפולחן הדתי. לפי האסלאם, הערבסק מבטא את המבנה המופלא והמורכב של העולם ואת שלמותו ההרמונית.

התערוכה מבקשת לבחון כיצד אמנים מקומיים פלסטינים וישראלים מאמצים מוטיבים שונים שקשורים לאמנות העיטור המוסלמי הידועה בשם ערבּסק ומשלבים אותם בעבודתם תוך שהם יוצקים תכנים ביוגרפיים, פוליטיים ומגדריים.

העבודות בתערוכה מצביעות על שתי גישות שונות של האמנים לערבסק. רוב האמנים הישראלים מתייחסים אל צורתו של הערבסק והאסתטיקה שלו כמה מהם מציעים לו חלופה ואחרים יוצרים לו הקבלות פנים-תרבותיות ובין-תרבותיות. האמנים הפלסטינים לעומתם, מזהים את הערבסק עם תרבות האסלאם השמרנית, רואים בו סמן של הסמכות הפטריארכלית שבבסיסה ורותמים אותו ביתר חופשיות למטרות מחאה חברתית, מגדרית ופוליטית או לתיאור עוולות.

אוצרת התערוכה: תמר גיספאן-גרינברג

משתתפים בתערוכה:
אניסה אשקר
איה בן רון
דנה לוי
דור זליכה לוי
מחמוד קייס
יואב רבן
רימה ארסלנוב
רובה סלמה